יום הולדת בנושא "הארי פוטר" : צעד אחרי צעד.
(זהו חלק ב' של הפוסט לארגן לילד יום הולדת לבד ולהישאר בחיים: חלק א')
אחד מגיבורי התרבות הגדולים והפופולאריים בקרב הילדים הוא, כמובן, הארי פוטר, הקוסם הצעיר והנערץ, האמיץ והחכם. גם מי שלא קרה את הספר, ודאי ראה את הסרט, או לפחות מכיר את הנושא ואת הנפשות הפועלות. אך יש ילדים שהם ממש אוהדים שרופים של הדמות, הספרים והעולם הזה בכלל, ועבור אלה יכול להיות רעיון נהדר לערוך יום הולדת בנושא הארי פוטר.
כבר כשהתחיל הקיץ, הייתה לי פנטזיה על מכנס ב"צהוב שמח" בארון.
הצבע הצהוב הוא חדש אצלי בארון, ואני מודה שאני קצת מאוהבת בו. בתחילה העונה עוד חיפשתי בחנויות, אבל כמו תמיד לפי חוקי מרפי או שהצבע לא היה בדיוק או שהגזרה לא החמיאה. לשמחתי אני יודעת לתפור ולכן התחלתי לחפש בד צהוב – כזה שיהיה בגוון הנכון וגם קצת נמתח, שיתאים למכנסיים.
לקח לי הרבה זמן, אבל מצאתי את הבד באבנט אהובי, שאף פעם לא מאכזב. מיד לאחר שקניתי, ישבתי לתפור והנה סוף-סוף, הגשמתי את החלום הצהוב שלי. יש לי כבר עוד אלף שילובים בראש למכנס המהמם הזה.
בלוק הנוכחי בחרתי בשילוב עם ורוד ניאוני שמזכיר לי גלידה (מישהו אמר תות מנגו?).
סוד ראשון: למה זה עובד
הצבעים החזקים האלה הם בדיוק אני. איזו שמחה, איזה אושר! מי שכבר מכיר אותי, הבין שאני אוהבת איזון ולכן ורוד למעלה הולך לדעתי הכי טוב עם ורוד למטה.
סוד שני: הצמיד
זה וינטג' אמיתי, מהארון של אמא.
סוד שלישי: המכנס
עלות הבד כ-40 ש"ח. זמן תפירה 5 שעות.
סוד רביעי: עלות הפריטים
חולצה: 20 ש"ח. ZOL ראש העין.
טבעת ועגילים: קיבלתי מתנה
נעליים: 66 ש"ח, greaze
עלות כוללת: 126 ש"ח ו-5 שעות
אין מה לעשות, מי שיודעת לתפור מרוויחה. היא יכולה ליצור בדיוק את הפריט שבא לה, גם בצבע וגם בגזרה. אני יודעת: עכשיו מלא בנות נאנחות וחושבות לעצמן שיש להן שתי ידיים שמאליות ושאין סיכוי שיתפרו. אז יש לי חדשות בשבילכן: אני מכירה אישה כזו אישית, שהלכה בכל זאת ללמוד (אצל המורה שלי, לימור), והיום היא תופרת כמו גדולה!
אז יאללה, לקום מהספה וללכת ללמוד.
יש להקדיש מחשבה רבה לעיצוב ולבחירת לוגו. הלוגו שתבחרו עומד ללוות אתכם זמן רב, כך שבוודאי אינכם רוצים להיתקע עם לוגו כעור וסתמי. תרצו לבחור לוגו, שיראה נהדר גם על הניירת המשרדית, גם על מודעה בעיתון וגם על שלט ענק בכניסה למשרד.
לפניכם כמה עצות חשובות, לבחירה ועיצוב לוגו:
אוף, כמה חם. אפילו מאוורר קטן לא עוזר (הוא בעיקר עושה רוח, תרתי משמע). בחום שכזה רוצים ללבוש כמה שפחות בד, וכמה שיותר מאוורר. לכן בחרתי ללבוש את החצאית המתנפנפת הזו. היא עשויה מבד קליל, אינה צמודה לגוף וזזה בקלות עם כל משב רוח.
סוד ראשון: למה זה עובד
השילוב בין הכתום לתכלת הוא שילוב מוצלח, קייצי ומרענן. השרשרת משלימה את החצאית ומאזנת את המראה. הנעליים אמנם מאד גבוהות, אבל נוחות מאד ומתאימות להתרוצצות אחרי הזאטוט.
סוד שני: החצאית
אני תפרתי.
זו חצאית ממש קלילה שלא דורשת גזרה, זה פשוט ריבוע גדול עם חור באמצע (למותן).
עלות הבד: 5 ש"ח במחלקת שאריות, זמן: כ-3 שעות.
סוד שלישי: הטבעת
אצלי בארון כבר שנים אבל עלתה רק 10 ש"ח בשוק ראש העין. דוגמא מצויינת לפריטי שוק באיכות טובה.
סוד רביעי: עלות הפריטים
גופיה – 20 ש"ח, ZOL ראש העין
שרשרת – 10 ש"ח מרסלה
נעליים – 150 ש"ח, גלי
עלות כוללת: 185 ש"ח ו-3 שעות.
בדים קלילית ואווריריים יכולים להקל על החום הבלתי נסבל; שלבו חצאית מתנפנפת עם גופיית ספגטי ומאוורר, ושיהיה לכולנו קיץ קל.
ראשית, חבריי, כבוד למי שעדיין מחזיק מעמד בחום הזה ומתמודד באומץ עם העובדה שהילדים שלו, חסרי מסגרת יותר מדי זמן והיפראקטיביים מרוב ג'אנק פוד, גירויים ומסכים, עדיין זקוקים לתעסוקה עד סוף החופש.
לבני המזל בינינו שיש להם חצר או מרפסת (או הורים/קרובים/חברים עם חצר או מרפסת), נביא עוד כמה רעיונות להעסקת הילדים בגינה בחוץ וגם – מה שלא פחות חשוב – לגמרי חינם. שוב נזכיר, כמובן, שכל פעילות עם ילדים בחוץ בעונת הקיץ חייבת להתבצע במקום מוצל, יחד עם הגנה נוספת מהשמש: קרם, כובעים והרבה שתייה.
ולמקרה שפספסתם – איך להעסיק את הילדים בימים האחרונים של החופש – חלק א'
1. יום בישולי שדה.
עבור ילדים, כל אמגזית יכולה מיד להפוך למוקד של תחרות מאסטר שף לבישולי שדה, אבל אפילו לא תמיד צריך אמגזית. מספיק להוציא החוצה מיקסר, כמה קערות ולהכין קינוח, גלידה, כדורי שוקולד אלמותיים או כל דבר אחר שבא לכם ולהם. אם יש לכם חבר שיודע לארגן טאבון, בקשו ממנו חצי שעה עזרה ותקבלו יום של אפיית פיתות בגינה שלכם. מה שטוב בבצק זה שהתעסוקה לוקחת המון זמן ומאוד מתישה… גם את הילדים, לא רק אתכם. הבונוס: המטבח נשאר נקי. החיסרון: קצת חול בכדורי שוקולד…
.
הכנת עוגה בחוץ. אז יש קצת קורי עכביש בבצק, אז מה??
2. מחאת האוהלים.
כיתוב: מי מאתנו לא חלם בילדותו על בית משלו בחצר? אבל אפשר גם להסתפק באוהל…
אני לגמרי רצינית: תוציאו החוצה אוהל ותקימו מחנה. הבלגן העיקרי זה בהקמה ובפירוק, אבל זה באמת יכול לספק שעות של תעסוקה כייפית לצופים הצעירים. טיפ: שימו קצת גבולות לגבי מה שמותר להוציא לאוהל, אחרת הם יעבירו לשם גם את המחשב. תרמו להם שמיכות ישנות, חומרי בנייה שונים כמו ארגזי קרטון, חבלים (רק לילדים בגיל 8-9, שכבר יודעים לא להסתכן עם זה), ועוד. ושלא ישכחו לשתות.
3. הכדור הוא עגול.
קיץ זה זמן נהדר להחליט שכדור הוא לא רק לכדורגל או כדורסל, יש לו כ"כ הרבה שימושים!
.
כיתוב: השירים, המשחקים, איפה הם עכשיו? זה הזמן להיזכר איך משחקים בכדור…
נסו להיזכר בכמה מהמשחקים ששיחקתם כשהייתם קטנים, ובקשו מהילדים ללמד אתכם כמה משחקים שהם אוהבים, ואפשר גם להמציא משחק משלכם (אצלנו, נניח, מקובל לשחק "ארץ עיר" על זמן תוך כדי כדרור מוצלב בשתי ידיים… נשמע חננה? אל תאמינו למשמע אוזניכם, אלא נסו בעצמכם. תאמינו לי, צריך להיות לברון ג'יימס בשביל זה…)
בשעה מצוקה (ואמצע אוגוסט זו בהחלט שעת מצוקה), כל חומר זמין יכול להפוך ליצירה. תוציאו את הגואש, את הדבק, את הנצנצים. אספו עלים יבשים, חלוקי נחל, קונכיות חילזון עזובות, נוצות ציפור וכן הלאה. עכשיו תכינו קולאז'. אפשר גם להכין חלוקי נחל צבועי גואש כקישוט לערוגה או לעציצים. באופן כללי, כל חומר טבעי שתמצאו, אפשר להשתמש בדמיון ולנצלו ליצירה מקורית. וכמו שכבר הזכרנו, הבונוס – הגואש לא מרוח על כל הבית.
.
כיתוב: יצירה עם חומרים זמינים בחצר: אבנים, מקלות, עלים.
זה דורש קצת הכנה והשקעה, אבל זה עשוי לעניין גם אתכם. מקדישים 20 דקות לכל אחד מהחושים! תזדקקו למטפחת כהה כדי לקשור את העיניים במבחנים שונים. בסך הכול זה יצא לכם מאה דקות הפעלה וזה לא הולך ברגל, ולפעמים הילדים רוצים להאריך את המשחק.
חוש הראיה: תחרות "אני רואה". כל אחד צריך לחשוב על משהו שהוא רואה, האחרים שואלים שאלות וצריכים לנחש לפי תשובות "כן" ו"לא". עוד משחק: תחרות זיכרון חזותי. מניחים לפני הילד 5 חפצים, לחמש שניות, אחר-כך הוא צריך להסתובב ולהיזכר מה היו החפצים.
חוש השמיעה: אפשר לקשור למישהו עיניים והוא יצטרך לזהות את בני המשפחה או החברים לפי לחישה. משחק אחר: מישהו מזמזם שיר והאחרים צריכים לנחש מה השיר. חוש הקצב: אם יש דרבוקה השתמשו בה, אם לא, כל סיר עם כף יעשו את העבודה. על המנחה להקיש קצב מסוים ועל הילד הנבחר לחזור עליו במדויק.
חוש המישוש: לעבוד במשהו מגעיל. בצק מלח, למשל. המתכון: קילו קמח, קילו מלח ומעט מים כדי ליצור בצק. להוסיף צבע מאכל והוא יהיה ורוד. אחרי סיום הפעילות, להשאיר את היצירות ליבוש בגינה בשמש, זה יספיק להן להתקשות.
חוש הריח: אפשר לדרג את הפרחים בגינה לפי הריח. אפשר לעשות מבחני ריח: להריח עם עיניים עצומות קפה, סבון, שמן זית, קקאו.
חוש הטעם: מבחני טעם בעיניים עצומות והכנת ארטיקים בטעמים.
.
כיתוב: לעבוד עם כל החושים. בצק מלח – המצאת האמהות העייפות.
בהצלחה במשימה, ותזכרו שאו-טו-טו זה נגמר!
***
מוגש בחסות סוככי תבל – סוככים איכותיים מכל הסוגים ולמגוון תקציבים.
חלק א'
נותרו שבועיים עד סוף החופש הגדול.
מיצינו את הבריכה, את הים, את הקניון, את האופניים, את הג'ימבורי ואפילו את תערוכת הדינוזאורים במחיר שערורייתי. פשטנו את הרגל, חטפנו כאב ראש שהולך ומחמיר, והצאצאים משועממים ומטפסים על הקירות ועל העצבים המרוטים שלנו. מה עכשיו? איך עוברים את השבועיים בלי להשתגע ובלי שהילדים יהיו דבוקים למסך 24/7?
להלן חמישה רעיונות שתוכלו לממש בשבוע הקרוב ממש בגינה או בחצר של הבית בלי להוציא אגורה. חשוב להדגיש שכל פעילות בקיץ בחוץ עם ילדים חייבת להתבצע במקום מוצל, גם אם אתם מגנים על הילדים עם קרם הגנה וכובע. תיהנו! או לפחות תנשמו עמוק לכמה רגעים כשהטף עסוקים.
1. משחקי מים. זו הנאה אינסופית לכל גיל – עוד לא נולדו הילדים שלא נהנים מקצת משחק במים קרים בגינה מוצלת ביום חם! אז רק צריך להיות יצירתיים: אם מדובר בפעוטות די לשים גיגית, לתת להם מגוון כלים ריקים – קופסאות, כוסות, כפיות – ולא להפריע. לפעמים אפשר לתת להם רעיון כמו להעביר מים בכפית מכוס לקופסא.
כשמדובר בילדים יותר גדולים, זה יותר מורכב וצריך ממש בריכה קטנה כי הגיגית לא תספיק. אבל זה עדיין יכול להיות מאוד מהנה: אפשר לערוך תחרות ירי באקדחי מים, לארגן מכבסה של פעם עם בגדי בובות בגיגית, ואפשר לערוך גם ניסויים מדעיים: כגון, איזה חומר טובע ואיזה חומר צף? אפשר להשתמש בכל מיני חומרים אקזוטיים יותר מפלסטיק (כמו פקקי שעם), וגם לשגע את הילדים עם השאלה – מדוע בורג מברזל טובע, אבל ספינה שגם היא מברזל – לא? (להורים שזה מאתגר את מוחם הנמס מחום, רמז: לא רק החומר משפיע אלא גם הצורה). ניסוי נוסף שנורא כייפי הוא איזה חומר נמס במים ואיזה לא. ובין לבין, אפשר סתם להשפריץ ולשכשך.
2. כל מה שמלכלך מדי בשביל לשחק בו בבית. חמר עם גואש, לדוגמה. או קולאז' עם המון גזירות קטנות ודבק. אפשר לעשות יצירות מלכלכות בחצר, ליהנות מאוד, לשטוף את הידיים (והרגליים, וכל מה שביניהם) בחוץ, ולהציל את הבית. אפשר גם לשתול עציצים, ולהתמרח כמה שרוצים באדמה ומים. הילדים ישמחו מטוב לבה של האימא שפתאום לא אכפת לה מהבוץ, וזה אכן יעסיק אותם למספיק דקות כדי שצלילי "משעמם לי" יפסיקו לצלצל לך באוזניים.
3. רטרו. נסו להיזכר בכל המשחקים שאהבתם בילדותכם. כן, אלה: חבל, קלאס, גומי ושוטרים וגנבים. למדו את הילדים לשחק! אתם ודאי תיהנו מהזיכרונות, ותתפלאו – רוב הילדים ממש נהנים מהמשחקים הישנים ובעיקר מזה שאימא שלהם או אבא שלהם משחקים איתם בהתלהבות. זה יותר מזמן איכות, זה פשוט משהו שהם לא רואים כל יום: אימא שנהנית ממשהו כמו ילדה קטנה. זה גם יכול לעורר שיחות כיפיות של העלאת זיכרונות, ותאמינו לי שעוד לא נולד ילד שלא נהנה לשמוע חוויות ילדות משעשעות של ההורים, במיוחד אם תוכלו להוסיף תמונות מהשנים ההם שהילדים עוד לא ראו.
4. מחבואים. אם יש גינה גדולה עם הרבה צל ומקומות מוסתרים אפשר להחביא כל מיני חפצים ולחפש, לעשות קר-חם, או לשאול שאלות על החפץ המוחבא והמקום (כשמותר לענות רק בכן ולא). ועם ילדים צעירים מאוד גם סתם מחבואים באים בחשבון. עם קצת יותר גדולים – אפשר לעשות "חפש את המטמון" עם כתב סתרים (אם אין לכם כוח להמציא חפשו אחד באינטרנט). המטמון המומלץ – ארטיקים. הפרס להורה היצירתי – קפה קררררר.
5. הפרויקט התיאטרלי. לוקחים ספר ילדים שכולם מכירים ואוהבים, נניח "אליעזר והגזר". מוציאים החוצה נייר ומספריים ומכינים תלבושות מאולתרות (אוזניים של חתול, פפיון בשביל הסבא) ואביזרים. אפשר גם להשתמש בתחפושות מפורים. ובכל מיני גרוטאות שיש בבית. לאחר מכן עושים חזרות ולבסוף יש הצגת בכורה של "סבא אליעזר שחם לו נורא". אם חסרים שחקנים, תזמינו את הילדים של השכנים. אפשר להוסיף ליווי מוזיקלי, אם מישהו מהטף מנגן שני תווים בחלילית או יודע להרביץ לדרבוקה. נכון שזו הצעה קצת בומבסטית, אבל היא מעסיקה אותם לפחות לשעתיים וזו חוויה נורא כייפית. אחרי זה שימו להם סרט בלי שום ייסורי מצפון ותתעלפו.
***
מוגש בחסות סוככי תבל – סוככים איכותיים מכל הסוגים ולמגוון תקציבים.
ערבי קיץ הם זמן נהדר לשחק בחוץ עם הילדים מבלי לחשוש לדרגת הצלייה. השמש שקעה, כבר לא כל-כך חם, ואם ביליתם במזגן כל אחר הצהריים, הילדים יהנו להוציא קצת אנרגיה בחוץ. רוצים בכל זאת להישאר בבית? משחקים עם פנס אפשר לשחק גם בפנים, במקום סיפור לפני השינה.
ילדים אוהבים פנסים והעולם נראה אחרת בחושך. נסו את הפעילויות הבאות כפעילות ערב עם הילדים ותהנו:
1. מחבואים עם פנס: תנו לילד אחד פנס ואת תפקיד ה"עומד". קבעו מטרה ידועה לכולם כעמוד, עץ או אובייקט גדול ומרכזי אחר. כשעוצם העומד את העיניים, כל השאר מתחבאים. כשמסיים העומד לספור עד 15, נניח, כולם מנסים להגיע אל היעד מבלי שייתפסו באור הפנס. מי שנתפס יוצא מהמשחק והראשון שמגיע ליעד מקבל את תפקיד העומד וכמובן את הפנס.
2. חפש את המטמון בחושך. גם החצר המוכרת נראית אחרת ללא אור.
החביאו חבילות קטנות עם ממתקים, כדור משחק או כל דבר אחר בחצר מאחורי שיח, עץ נדנדה וכו. תנו לילדים פנסים ושלחו אותם לצוד אחר המטמון. מי שמוצא, זוכה! גרסה נוספת היא לתת את שרביט האחריות לאחד הילדים. הילד האחראי מחביא צעצוע, והשאר מחפשים. המוצא מחביא בתורו את הצעצוע במקום אחר וחוזר חלילה.
3.חקר הגוף: ילדים יהנו להאיר בפנס לתוך הפה למשל ולראות כיצד הוא נראה מבפנים. מה קורה לאצבעות כשמאירים עליהם מקרוב?
.
4. צעצועים קמים לתחייה: קחו צעצועים כמו דינוזאור, בובה, טרקטור, כלב צעצוע ועוד. האירו בפנס דרכם על קיר לבן וראו כיצד הם קמים לתחייה. עודדו את הילדים להמציא סיפורים ולהמחיז אותם בעזרת הצעצועים.
5.תפוס את האור: ישעשע פעוטות עד אין קץ. פשוט האירו על הדשא או הקיר ובקשו מהקטן לתפוס את האור. אתם, כמובן, מזיזים את אלומת האור ברגע האחרון. צחקוקים מובטחים. תנו לקטנים לנצח מדי פעם והחליפו איתם תפקידים. הם יהנו להפעיל אתכם ולהריץ אתכם אחרי האור.
6. בקשו מהילדים להאיר על קיר הבית וצרו חיות צל בעזרת אצבעות הידיים. הקישור הבא
.
ידריך אתכם כיצד ליצור כמה דמויות בסיסיות. כיף לספר סיפור או לשיר שיר מוכר ולהמחיזו בעזרת הידיים. השפן הקטן יקבל פן משעשע במיוחד כשיתעטש מולם בשידור חי. ילדים גדולים יותר יכולים לנסות ליצור חיות משל עצמם.
ערב טוב!
***
מוגש בחסות LIGHOSCOPE – לייטוסקופ הינו גוף מוביל בישראל במתן פתרונות תאורה מהמתקדמים והחדשניים ביותר המבוססים על טכנולוגיית ה-LED. לייטוסקופ משיקה את סדרת היוקרה –LEDOX הייחודי לה. הסדרה המהפכנית כוללת מבחר נורות LED איכותיות כתחליף לנורות קיימות בטכנולוגיה מתקדמת.
מילים שנזרקות לאוויר אינן יוצרות שירה. המשורר יוצר שירה. הוא מחבר מילים/חרוזים בעזרת מצלול, משקלים, אותיות חיבור, סימני פיסוק ועוד.
בדים גזורים אינם גרדרובה. החייט מחבר/תופר אותם בחוט ומחט/מכונת תפירה ע"מ ליצור שמלה, מכנס, בגד.
גם חרוזים, יהיו יפים ונוצצים ככול שיהיו, אינם יוצרים תכשיט. החורז משתמש בחומרים/כלים נוספים ע"מ ליצור יצירת חריזה.
במאמר זה נטפל בשני כלים עיקריים – החוט והמחט.
החוט
בחריזה משתמשים בכמה סוגי חרוזים – תלוי בסוג התכשיט/יצירה, בהעדפות החורז ובכיס.
אני אפרט כמה סוגים, השימושיים ביותר.
חוט דיג
מתאים לטבעות, תליונים, קישוטים למחזיק מפתחות/ניידים ועוד. אינו מומלץ בעבודות הדורשות גמישות. זהו חוט חזק מאוד שנמצא בשוק בעוביים שונים. השימוש בחוט דיג בד"כ אינו מצריך עבודה עם מחט אולם מצריך שימוש ברכיבים נוספים בגימור (למשל חרוזי מעיכה, מסתיר קשרים ועוד).
.
נימו/ KO/ C-lon ודומיהם
חוטים המשווקים במגוון גדול של צבעים. חזקים מאוד. הם יחסית זולים מאוד ויש בהם להספיק לכמות יפה של תכשיטים. הם מגיעים בסלילים קטנים. חלקם מתפצלים תוך כדי עבודה, מה שמקשה לעיתים על העבודה. בחוטים אלו נשתמש להשחלה במחט מתאימה והחלפת חוט באמצע העבודה ו/או גימורים. אינם מצריכים אלמנטים נוספים. התכשיטים הנחרזים בעזרת חוטים אלו הם גמישים מאוד.
.
פיירליין
נחשב לחוט האיכותי ביותר אולם אינו מתאים לכל עבודה ומחירו יקר בהרבה משאר חבריו.
גם הכמות קטנה בהרבה.
החוט אינו מתפצל ומאוד חזק. זהו למעשה חוט דיג מצופה והוא מגיע במספר מצומצם מאוד של צבעים ובכמה עוביים. אחרי חיזוק וניקוי העבודה ישנו סיכוי קלוש ביותר שהחיזוק יפתח/ייפרם. מצד שני קל לפרום קטעים שנחרזו איתו, גם אם החוט עדיין מושחל במחט.
אבל, כמו שהזכרתי קודם, הוא יקר מאוד יחסית לשאר החוטים ולעניות דעתי ללא סיבה.
.
חוטי מתכת Wire
חוטים אלו מגיעים במגוון גדול של צבעים ובמספר עוביים. הם משמשים לסריגת תכשיטים, השחלות, ליפופים ועוד.
.
חוטי שעווה
מתאימים לתכשיטי מיקרו-מקרמה וניתן למצוא אותם בעוביים וצבעים רבים.
.
החוטים עבים יחסית ולא תצליחו להשחיל במחט חריזה ולהכניס לתוך החרוזים הקטנים. בגלל צבעוניותם, חוזקם, יופיים ומגוון העוביים הם פופולאריים בעבודות מקרמה ומיקרו-מקרמה.
המחט
למעט עבודה עם חוט דיג, חוטי שעווה ומתכת, נצטרך להשתמש במחט ע"מ לחרוז.
תשכחו ממחטי תפירה ומחטי רקמה תשאירו לגובלנים. המחטים אמורות לעבוד בחרוזים הקטנים ביותר כשחוט מושחל בהם ולכן הן הרבה יותר דקות והקוף שלהן כל כך זעיר, שלעיתים אי אפשר להבחין בו בעין בלתי מזויינת.
המחט שלך היא חלק חשוב מאוד ביצירות עם חרוזים זעירים . שימוש בגודל ובסוג הנכון תהפוך את העבודה למהנה הרבה יותר וגם תמזער בעיות (כמו חרוזים שבורים). במרבית התרשימים של התכשיטים, מציינים היוצרים את גודל המחט המומלצת.
אחד הסיוטים הגדולים ביותר של החורז הוא השחלת החוט לקוף המחט. המציאו אפילו דרכים ושיטות להקל על העבודה. יוצרים ממליצים בעבודותיהם לעבוד עם כמה גדלים של מחטים ורק כשאין ברירה להשתמש במחט הדקה ביותר.
חורזים, ביניהם אני, משתמשים בחוט ארוך מדי רק ע"מ לצמצם את הפעמים שצריך להשחיל חוט חדש; מה שיוצר בעיות אחרות (קשרים שאי אפשר להתיר, פיצול החוט ועוד).
קיימים 2 סוגים עיקריים של מחטים: Big eye ומחט שנראית כמו מחט תפירה.
Big Eye
מחט שנפתחת לאורכה ומקלה על ההשחלה של החוט. מתאימה מאוד לגימורים ולעבודה עם חרוזים גדולים ו/או בעבודות שבהן לא צריך להיכנס בחרוז מספר פעמים.
.
מחטי חריזה
מחט תפירה לא תתאים לחריזה מכיוון שלא נצליח להשחיל אותה דרך החרוזים הקטנים.
ישנן חברות רבות שמייצרות מחטי חריזה, המגיעות בגדלים שונים ומחירים סבירים מאוד.
במחטי חריזה ככל שהגודל קטן יותר המחט עבה יותר.
המחטים השימושיות ביותר מיוצרות באנגליה. הן גמישות, חזקות, זולות וכאמור מגיעות במגוון גדלים. ניתן למצוא אותן בכל חנות שמוכרת מוצרי חריזה וחרוזים ובחנויות באינטרנט.
.
מה שנותר לכם עכשיו לעשות, זה לקחת חוט ומחט ולהתחיל לנסות להשחיל. אם לא הצלחתם (עם הזמן תגלו שהמשימה לא כל כך נוראית) תוכלו למצוא כאן מעט טיפים שיעזרו לכם
http://beadwork.about.com/od/otherresources/a/tips_for_threading_your_needle.htm
השחלה נעימה.
סוזי שארקי
ב-1675 הוסיף ג'ורג' רייבנסקרופט, יצרן זכוכית אנגלי, תחמוצת עופרת לזכוכית וקרא לתוצאה "קריסטל-עופרת", או, בשם העברי, בדולח. בדולח הוא בעצם זכוכית המכילה מתכת כבדה, לרוב עופרת, הגורמת לעליית מקדם השבירה (השפעת החומר על מעבר אור דרכו) ותהליך הנפיצה (התהליך שמביא ליצירת קשת בענן למשל) של הזכוכית.
הבדולח מוזכר בתנ"ך : וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִוא, טוֹב; שָׁם הַבְּדֹלַח, וְאֶבֶן הַשֹׁהַם .
וגם: " וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח."
בתרבויות שונות מסמלים כלי הבדולח עושר ואפילו נעמי שמר השתמשה בבדולח לציון עושר:
"חרפים שבעה חיכינו לך
לא קראת – אבל ענינו לך
ובהבל-פה בנינו לך
מגדלים של בדולח וזהב" ("מתוך שלגיה" )
גם המשורר הלאומי שלנו כתב עליו :
וּבְלֶכְתָּם יִנְעֲרוּ אֶת-נִטְפֵי הַטַּל מִן-הַדְּשָׁאִים, וּנְפוֹצוֹת
הָרְסִיסִים הַזַּכִּים כִּבְדֹלַח
מַתִּיזִים נִיצוֹצוֹת, נִיצוֹצוֹת. (מתוך גמדי ליל, ביאליק)
רכיב העופרת בריכוז מקסימלי של 33% בזכוכית מרכך אותה, מגדיל את מקדם השבירה שלה, מקל על חיתוך הזכוכית אך מסבך את שלב הניפוח והעיבוד. מכאן שאחוז תחמוצת העופרת בקריסטל מעיד על מיומנות היצרן; ככל שהוא גבוה יותר כך היצרן מיומן יותר.
בשנת 1892 המציא דניאל סברובסקי מכונה מיוחדת לחיתוך קריסטלים וייסד בשנת 1895, בבוהמיה שבאוסטריה, את החברה שהפכה ליצרנית הקריסטלים הגדולה בעולם.
.
לאן שלא נסתכל – נמצא קריסטל. קריסטל-סברובסקי נמצא באביזרי בית שונים (שנדלרים, אריחי פסיפס, כוסות וכלים וכד'), בבגדים, במשקפיים, בבקבוקי בושם, בקישוטי ציפורניים, בתכשיטים כמובן ועוד.
.
בשנים האחרונות מתהדרים סלבס רבים בתכשיטי סברובסקי (גם בבגדים)
.
בארץ, המשווקת הרשמית של סברובסקי הינה חברת א. ילון.
כאמור, לסברובסקי מוצרים רבים, בתחום החריזה ומחוצה לו אבל החרוז הכי שימושי לחורזים, הוא קריסטל אחד קטנטן שנראה לעיתים, לעין בלתי מזוינת, כמו יהלום של ממש – הביקון.
מגוון רחב של צורות וחיתוכים מתוחכמים, מעל 100 צבעים (שאינם דוהים) ו-15 אפקטים, כולל צבעי האופנה האחרונה, הופכים את החרוז הזה לפריט פופולארי ביותר לעיצוב תכשיטים.
לביקונים אפיון ייחודי – קצוות מעוגלים של חורי ההשחלה המגנים על החוט ומקלים על עבודת החריזה.
בשל צורתם, הם אינם נעימים במגע ישיר עם העור ולכן, בתכשיטים רבים הם נחרזים מעל שכבת חריזה נוספת (כמו למשל מעל קריסטלים צ'כים – "מולטיקאט").
בנוסף חורזים רבים חורזים ביקונים עם חוט כפול, כי לעיתים הם חותכים את החוט.
גדלי הביקונים נעים מ-2 מ"מ ועד 8 מ"מ והם מוסיפים עושר, שיק ומראה נהדר לכל תכשיט בו הם לוקחים חלק. להבדיל מהגדלים האחרים, החרוזים בגודל 2 מ"מ, צורתם עגולה ומשמשים בעיקר להכניס highlight לעבודה.
חרוזי סברובסקי ניתן לקנות, לרבות בילון, בחנויות רבות בארץ, בחנויות וירטואליות בארץ ובחול ועוד. הקוריוז הוא, שמי שיבקר בסברובסקי אוסטריה, לא יוכל לקנות שם חרוזים.
קיימים חרוזי קריסטלים גם בחברות אחרות. חברת פרסיוזה למשל, מייצרת/משווקת ביקוני קריסטלים. למען ההגינות אומר שמעולם לא קניתי, לא ראיתי ולא השתמשתי בהם. בנוסף, ישנם קריסטלים צ'כים שצורתם אינה כביקון והם נקראים בעגת החורזים "מולטיקאט" , Fire polished, faceted ועוד. הם איכותיים ונעימים לעור הגוף ולכן משמשים פעמים רבות כבסיס לעבודה. מעליהם נשתמש בקריסטלים של סברובסקי.
http://pinterest.com/search/?q=fire+polish+beads
"יהלומים הם חבריה בטובים של האישה", שרה מרלין מונרו בסרט "גברים מעדיפים בלונדיניות".
אין ספק – ( אחרי בעלי) הסברובסקי הוא חברי הטוב ביותר!
סוזי שארקי
לא יודעת מה יש בהן, בנקודות, שגורמות לי לאהוב אותן כ"כ. כמעט בכל פעם שאני קונה בדים, יש לי בד מנוקד. אני אוהבת נקודות, הן משמחות אותי, ולכן בלוק של השבוע בחרתי להראות לכן פריט מנוקד מארוני (ותראו את החיוך על פני):
סוד ראשון – למה זה עובד
זה אדום, זה מנוקד, ומבחינתי זה פשוט עושה את העבודה. אי אפשר להתעלם ממני כשאני הולכת בשמלה הזו, וכל מי שראה אותי ככה העלה חיוך על פניו.
השילוב בין שמלה מנוקדת לנעליים מנוקדות אולי נראה מוגזם, אבל עושה רושם (בדיוק כמו שאני אוהבת). גם מהצמיד אי אפשר להתעלם; הוא מזכיר לי corsage. תוסיפו לזה לק אדום ברגליים ושרשרת אדומה על הצוואר ותקבלו מראה בלתי נשכח.
סוד שני – השמלה
תפרתי אותה לאחרונה. זו שמלת בלון – מאוד פשוטה להכנה. עלות משוערת: 20 ש"ח, זמן – כ-3 שעות.
סוד שלישי – עלות הפריטים
נעליים – 150 ש"ח, גלי
שרשרת – 10 ש"ח, שוק ראש העין
צמיד – 15 ש"ח, מרסלה
עלות כוללת: 195 ש"ח ו-3 שעות
אם יש הדפס שעושה לכן את זה אל תהססו ללכת איתו עד הסוף, מהשמלה ועד לנעליים.
אין כמו ללכת ברחוב ולקבל חיוכים מהעוברים והשבים. כשיש לך חיוך מרוצה על הפנים, מי יכול להגיד לך לא?