קטגוריה: משפחה

חכמה עממית אומרת שפריווילגיות זה לא משהו שמקבלים אלא משהו שלוקחים. לכאורה, מדובר באימרה שלילית – מה פתאום שאנחנו, כאמהות חד הוריות מסורות ומתמסרות, ניקח לעצמנו פריווילגיות? ובכלל, לאילו פריווילגיות אנחנו זקוקות, ומדוע?

הבה נבחן מקרה ממוצע ושכיח – אימא חד הורית לשלושה ילדים. סופר-וומן זה אנדרסטייטמנט לגביה: היא גם מטפלת בבית ובילדים, גם מפרנסת, גם מחליטה את כל ההחלטות, גם נמצאת בקשר עם כל הרשויות, גם מנהלת את הפיננסים של המשפחה, גם פותחת סתימות בכיור וקודחת בקירות. יחד עם זאת, היא שוללת מעצמה כמעט כל דבר שנחשב "מותרות", מרגישה אשמה על "בזבוז" זמן או כסף שהיא מוציאה על עצמה, ובקיצור, היא בעצם גם ראש הממשלה וכל השרים (כולל האחריות והקושי הנפשי שכרוך במשרות אלה), וגם נהנית מהזכויות והפריווילגיות של עובד ניקיון זוטר המועסק דרך חברת קבלן.

מה התוצאה? שחיקה. רוב האמהות החד הוריות מדווחות על שחיקה גדולה שמביאה למחלות פסיכוסומאטיות, עייפות כרונית, דיכאון ועוד. בדיעבד מסתבר, שאילו אותה אם הייתה משקיעה בעצמה מראש, גם מצב משפחתה היה טוב יותר – מה שלא יגרום לה, עדיין, לפרגן לעצמה יותר מדי דברים, כי היא חונכה להיות אם מסורה ולהסתפק בשאריות מהצלחות של הילדים.

כדי לשבור את מחסומי החינוך הטוב שקיבלנו ולהתחיל לצאת ממעגל השחיקה הנוראית, אפשר להתחיל מתרגיל פשוט:

להתבונן בסרטים ישנים שם מוצג אב המשפחה שחוזר הביתה מיום עבודה מפרך בן שבע שעות. אשתו והילדים רוצים, כמובן, לדבר איתו, אבל קודם כל הוא צריך לנוח! בסופי שבוע, כדי להפיג את העייפות, הוא משחק גולף או יוצא לדוג עם חבריו, ובין לבין זוכה לכביסה נקיה וארוחות טעימות שמתאימות בדיוק למה שהוא אוהב.

נכון שזה נשמע נורא אנוכי? אבל היה בזה סוג של היגיון. מכיוון שהאב היה המפרנס העיקרי או היחיד, ואילו היה מצבו לא טוב, כל המשפחה הייתה קורסת כלכלית. התלות העצומה של כל משק הבית במצבו הפיזי והנפשי השפיר של האב, הביאו לכך שהוא נטל לעצמו – וסביבתו תמכה בו לחלוטין בנושא הזה – פריווילגיות רבות שיאפשרו לו לתפקד בצורה טובה לאורך זמן (ועוד כמה פריווילגיות על הצד, אבל אנחנו עכשיו לא בעניין הפמיניסטי אלא בעניין מניעת השחיקה).

אני לא מציעה להעתיק את הדגם הפטריארכלי, אבל אני בפירוש חושבת שאם נתרגל לחשוב על עצמנו כראש המשפחה והמפרנס העיקרי, שטובת כולם תלויה במצב בריאותו הפיזית והנפשית, שחיקתו ושביעות רצונו הכללית, נתיחס אחרת לעצמנו ונלמד לפרגן לאותו "האב הפטריארך" הפנימי שלנו דברים שיאפשרו לו להמשיך להחזיק בתפקיד.

להלן חמישה רעיונות לפריווילגיות שאת יכולה וצריכה לקחת לעצמך – לפחות אחד או שניים מהם – בזכות ולא בחסד, בשמחה ולא באשמה:

• קחי 10 דקות מנוחה אחרי שאת חוזרת הביתה עייפה מהעבודה (ועמוסה ברגשות אשם על כך שלא ראית את הילדים כל היום, אבל כרגע כל מה שבא לך זה להיכנס למיטה ולרבוץ). ארוחת הערב, כביסה, כלים, שיעורי בית וכל יתר הדברים יחכו עשר דקות ואפילו רבע שעה ולא יקרה להם כלום – בדקתי.

  בנוגע לצאצאים, הרי שאפילו ילדים צעירים יחסית, בגילאי 5-6, מסוגלים להבין את ההסבר "אימא נחה כרגע כי היא מאוד מאוד עייפה, עוד עשר דקות אשמח לשמוע איך עבר עליך היום". יש אמהות שפשוט נכנסות למקלחת ברגע של חזרה הביתה, וזה מאפשר להן עשר דקות של שקט, התרעננות ו"החלפת הילוך".

• פעם, ומוטב פעמיים, בשבוע את יוצאת לפעילות שאת אוהבת. תקבעי את זה ככלל של יהרג ובל יעבור, ואחד מעשרת הדברות. פשוט תתארגני ותצאי, בלי קשר לעומס המשימות האחרות ואפילו בלי קשר לכך שהשבוע הילדים אצלך כל הזמן כי האקס בחו"ל. בייביסיטר זו לא מילה גסה וזו השקעה כספית הכי משתלמת שתהיה לך.

• תיפגשי מדי שבוע עם חברה טובה או כמה, על כוס קפה, בירה או מרק דלעת. אפשר להיפגש בבית של אחת מכן כדי לחסוך בעלויות של הקפה בחוץ, אבל אירועים חברתיים קטנים כאלה שוברים את השגרה של בית-ילדים-עבודה-שוב בית. מדי פעם "תגדילו את זה" ותצאו להצגה, למופע או לסרט – כל דבר שיגרום לכן להתרגש ולהתלבש ולהתאפר.

• לפחות פעם בשבוע את מכינה את האוכל שאת אוהבת לאו דווקא את מה שהילדים אוהבים. כן, כן, גם אם מדובר בסלט קינואה. שיתרגלו. ובעיקרון, בארוחת ערב את לא מתרוצצת סביבם אלא יושבת עם צלחת משלך ואוכלת. אני יודעת שזה קונספט חדשני, אבל אם תתרגלי לזה, תראי כמה זה משפיע לטובה על מצבך.

• פעם בשנה את לוקחת חופש מהכול, לנקות לגמרי את הראש. לא חייבים בשביל זה לצאת לחופשה יקרה, אפשר סתם לנסוע לבקר חברה בגליל. מה שחשוב זה להתנתק לגמרי מהעבודה והבית גם יחד, לעשות "reset" למערכת כולה.

כי מגיע לך!

***

המאמר נכתב בחסות עורך דין גירושין יעקב בלס – משרד עורכי דין לענייני משפחה וגירושים.

מה שלומכם? איך עבר השבוע?

יום חמישי הוא יום מצוין להפסקת קפה. השבוע עומד להיגמר, סוף השבוע בפתח ואנו משחררים את הלחץ המיותר שהביא עמו השבוע שחלף.

כאשר אנו חווים את ההיריון הראשון אנחנו מדמיינים איך יהיה העולם שלנו ביום שאחרי: אילו הורים נהיה? לעיתים אנו נותנים לדמיונות שלנו דרור לקחת אותנו הרחק-הרחק, לפעמים הרחק מדי.

השאיפה שלנו "להורות מושלמת" יכולה להביא להתמוטטות מיותרת.

אז למה בעצם אנחנו קורסים ?

• אנחנו קורסים כי קשה לנו להודות בפני עצמנו שאנחנו לא מושלמים ולעולם לא נהיה. תמיד יהיו תחומים בהם נהיה חזקים יותר ותחומים בהם נהיה חזקים פחות. תמיד יהיו הורים שאצלם הכול נראה קל יותר והם מספיקים לעשות הרבה יותר ועוד עם חיוך.

  החוכמה היא להיות מודעים למה אנחנו כן ולמה אנחנו לא. וכמובן להיעזר ולבקש עזרה כשצריך. בקשת עזרה לא מעידה על חולשה אלא על חוזק והבנה של מי אנחנו כבני אדם וכהורים.

• ההשקעה ההורית שלנו לעולם אינה נגמרת. מרגע שהתינוק מגיע הביתה הוא איתנו בנפש עשרים וארבע ביממה ושבעה ימים בשבוע, ואנחנו ממשיכים ככה עד שהוא מגיע לגיל שנתיים שלוש ואפילו יותר. אחר-כך, כשמתברר שלמרות כל ההשקעה שלנו התינוק עדיין בוכה ואי אפשר להרגיע אותו או לחילופין הילד בן השנה כל הזמן כועס ולא מקשיב לנו, אנחנו לא מבינים – הרי השקענו את כל מה שרק ניתן?
  

  וזאת בדיוק הטעות! תחשבו שבן/ת הזוג היה עמכם 24 שעות ביממה וכל כולו היה ממוקד רק בכם והוא או היא היו עושים הכול כדי שלא תחוו תסכול, בכי, סיכונים –
  לא הייתם משתגעים?

  צריך להתאים את "מידת ההשקעה" והדרך בה אנו בוחרים לגיל התינוק / פעוט. יש לתת לו גם את השקט מאתנו, להיות הוא עם עצמו. אני מבטיחה לכם: הוא לא יאהב אתכם פחות.

• בכל מה שקשור לילדים אנחנו יודעים שהשנים הראשונות הן הקריטיות ביותר להתפתחות הילד ועל כן אנחנו רוצים להעניק להם כמה שיותר ונמנעים מלעשות טעויות ככל הניתן. לפעמים הכוונות טובות, התוצאה פחות. אנחנו כבר לא יודעים איך להתמודד עם בכי ותסכול. כהורים חשוב לסמוך על עצמנו ולמצוא את מקומנו כמנהיגי המשפחה. לא ניתן להטיל את האחריות הכבדה הזאת על התינוק והפעוט. להם אנו מאפשרים חופש בתוך מסגרת גבולות רחבה וגמישה בהתאם לשלב ההתפתחותי בו הם נמצאים.
  

  אנחנו צריכים לזכור שכאשר תינוק מגיע הביתה כולם עוברים תקופת הסתגלות. אין טעם לריב על שטויות..צריך לזכור שאתם ישנים פחות ורף הסבלנות שלכם פחת. תבחרו את הקרבות שלכם בקפידה.

ולסיום אני אגלה לכם סוד: עוד לא נתקלתי בבית שבו הכלים ברחו מהכיור כי לא שטפו אותם בדיוק בשעה 15:00. עוד לא הייתה כביסה שאמרה, אם לא מקפלים אותי עכשיו אני הולכת לחפש בית אחר. וכמה שהריבים האלה שטותיים הם יכולים להרוס יום שלם. מילת המפתח לשבוע הקרוב היא לשחרר.

 
.

שלכם שגית גפרי / [email protected]

ברוכים הבאים וברוכות הבאות לפינה השבועית של חיבוק מתוק.

שמי שגית גפרי ואני יועצת ומלווה התפתחותית של תינוקות ופעוטות בשיטת צעד ראשון. אני בת 34, בעלת תואר ראשון במדעי החברה, נשואה לירון ואמא לגיא ושילי, ה מ ק ס י מ י ם.

תחום הליווי ההתפתחותי מתייחס להתפתחות הסנסומוטורית (חושית ומוטורית) של התינוק. אתם מוזמנים לכתוב שאלות ולהגיב על הנאמר, אני כאן בשבילכם.

כולם יודעים שמתוק הולך עם כל סוגי הקפה אך יש לו עוד משמעות, נסתרת אמנם, אך חשובה לא פחות. "מתוק" הוא מה שהתינוק שלכם צריך בתחילת דרכו בעולם וגם בהמשכה. מראשית קיומנו על כדור הארץ אנחנו יודעים שתינוקות צריך להאכיל, לחתל ולהלביש, מתברר שזה לא מספיק. תינוקות צריכים מתוק והרבה. ולא אני לא מדברת על סוכר אלא על

מגע תנועה וקול.

תשעה חודשים התינוק שהה ברחם אמו ושמע במעומעם את קולות הוריו ואת קולות הסביבה. כל פעם שאמו הלכה, התכופפה והתמתחה הוא עשה זאת עמה. דפנות הרחם סיפקו לו יופי של מגע וכך גם הלידה. ופתאום אחרי תשעה חודשים הוא מגיח לעולם – חוקי המשחק אמנם השתנו במעט אך התינוק עדיין זקוק לכך שיגעו בו, שידברו אותו ושיניעו אותו עד אשר הוא יוכל לייצר תנועה מספקת בעצמו.

פינת "המיתוס"

מיתוס ראשון: יש לגעת בתינוקות רק במגע מרפרף ועדין

האמת: תינוקות זקוקים למגע טקטילי (מרפרף, עדין) אך גם למגע עמוק (מגע שמורגש בתוך הגוף כמו בעיסוי או חיבוק). כל אחד מסוגי המגע שהוזכרו תורם להתפתחות התינוק ונרחיב על כך בפינות הבאות.

מיתוס שני: תינוק לא מבין את "השפה" על כן מיותר לדבר אליו

האמת: נכון שתינוקות לא מבינים את פירוש המילים הנאמרות. אך הם בהחלט מסוגלים להבחין באינטונציות שונות. לקול יש יכולת הרגעה. לא חשוב מה אתם אומרים אלא איך. חשוב לדבר עם התינוק ואל התינוק, לשיר לו, לספר לו סיפורים וכל מה שרק אפשר. חשוב לא להציף את התינוק ולשמור על הכלל הבא: כשהתינוק מדבר (כל הפקת קול הנה דיבור) אתם מקשיבים כשהוא מסיים אתם יכולים להמשיך – כך נוצרת תחילתה של תקשורת מילולית.

מיתוס שלישי: תינוקות צריכים רק לישון ולאכול.

האמת: בשבועות הראשונים לחייהם אין ספק שתינוקות בעיקר אוכלים וישנים. אך כאשר הם ערים צריך להכניס לתפריט היומי שלהם גם תנועה. מכיוון שהם לא יכולים לייצר תנועה בעצמם אנחנו עושים זאת עבורם. לנדנוד על הידיים אין כל תועלת למעט למידת "הרגלים רעים" לעתיד. עדיף להרים את התינוק, להחזיק אותו במנח ערסול ולטייל עמו ברחבי הבית. ואם לא בא לנו לטייל אז אפשר להניע את האגן שלנו – כך אנחנו מספקים לו תנועה מוכרת. חשוב גם לתת לתינוק "לנוע בעצמו" ולשהות בכל המנחים: גב, בטן, צדדים.

וזהו נגמרה פינתנו הראשונה ואתם יותר ממוזמנים להפסקת קפה. את המתוק כבר קיבלתם…

שלכם שגית גפרי / [email protected] https://www.facebook.com/sagitgafrisweethug

גירושין, לא נעים.

נדמה לי שהדבר הראשון שעליו חושבים כששומעים את המילה הזו הוא תמונה עצובה ובה מריבות, צעקות, עורכי דין, בתי משפט ותחושה כללית של חוסר נעימות. האם זהו גורל שאי אפשר לחמוק ממנו? האם גירושין תמיד חייבים להיות מלוכלכים?

השורות הבאות נכתבות על ידי גבר ומיועדות לגברים המתגרשים והגרושים שבינינו – וגם לאלה שמתכוונים להיות יום אחד גרושים. בואו נראה איך אפשר להיות נחמדים גם ברגעים הלא נעימים של החיים – נתרכז במרכיב אחד של הגירושין: העניין הפעוט של מזונות לילדים ונראה מדוע מוטב לא לריב עם האקסית ואפילו לראות את הצדדים הטובים בכך.

יש ברירה?

נתחיל עם החוק.

"החובה העיקרית של אב היא לכלכל את ילדיו," מסבירה עורכת הדין טלי אויזורוביץ ממשרד קורן-אויזרוביץ. "לא ניתן לכפות על אב לפגוש את ילדיו, לגלות להם חיבה, לחנך אותם או לאהוב אותם – רק לפרנסם. האב מחויב במזונות ילדים, אפילו אם הוא עני, או נכה החי מקצבה, אפילו אין לו כל הכנסה, ואפילו אם אין הוא יכול לספק את צורכי מחייתו. חובתו כלפי ילדיו קודמת לזכותו לקיים את עצמו." (תוכלו לקרוא עוד על כך באתר http://www.divorce-online.co.il/ ובאתר www.hayalaw.com)

אז לשלם מזונות זה חובה. אבל אולי כדאי להתמקח על הסכום? לריב עם האקסית על כל אגורה? לנסות לצאת ברווח מהסיפור? והכי חשוב – לא לצאת פרייר?

ואולי יש בכל זאת כמה סיבות טובות לא לריב עם האקסית בנושא הזה?

אסטרטגיית משא ומתן מוצלחת

במשא ומתן לא חייב להיות שצד אחד מרוויח וצד שני מפסיד. על ידי ויתורים ופשרות אנחנו מגבירים את הסיכוי שלנו להרוויח במקומות אחרים ובנושאים חשובים אחרים שאולי חשובים לנו יותר מהכסף. למשל: הסדרי ראייה.

דוגמה אישית עבור הילדים

כסף זה חשוב וכדאי שהילדים ילמדו זאת בגיל צעיר. אבל מה בדיוק אנחנו מלמדים כשאנחנו רבים עם אמא שלהם על כל שקל? האם לא מוטב שנלמד אותם על ערכה של פשרה ושל תקשורת הוגנת והגיונית בין אנשים?

מה שלא הורג, מחשל

במקום לראות את המזונות לילדים כמעמסה עלינו, מדוע שלא נראה זאת כאתגר? אתגרים מחזקים אותנו וההתגברות עליהם הופכת אותנו לאנשים טובים יותר.

עלות מול תועלת

מאבק על סכום מזונות הילדים יביא לנו, אולי, קצת כסף לחשבון הבנק, אבל הכסף הזה לא בא אלינו בחינם. מדובר כאן לא רק על תשלומים לעורכי הדין אלא גם על התחושה שתישאר עימנו ועל היחסים העכורים שנצטרך לחיות איתם.

תוציא מזה משהו טוב: הרגשה טובה

להרגיש שאתה בן אדם טוב – האם זו לא תמורה טובה לכסף שלך? יותר טוב מלשלם לפסיכולוג, זה בטוח… חוץ מזה, זו הרגשה טובה שמישהו צריך אותך, לא?

שימושי כשהילד לא רוצה לראות אותך

כן, אפשר להשתמש בתשלום המזונות כדי להכריח את הילד שלך לראות אותך (אם כי כדאי כמובן להימנע מלהגיע למצב כזה.)

"בית המשפט העליון קבע כי מבחינה משפטית ניתן לצמצם את חובת המזונות כאשר מדובר בילד מורד, המסרב לקיים קשר עם האב." מסבירה עו"ד טלי אויזרוביץ, מומחית לדיני משפחה ומסייגת: "פגיעה במזונות ילד שהינו סרבן קשר תעשה בזהירות יתירה ותוך בחינת כל מקרה לגופו. בית המשפט יבדוק מי האשם בסרבנותו של הילד לקשר עם האב, ויבדוק את הסיבה להיווצרות היחסים הבלתי תקינים בין הילד להורה. ביטול המזונות יעשה רק במקרה קיצוני ביותר כאשר עיקרו של האשם מוטל על הילד הסרבן. בחינת התנהגותו של הילד תעשה בקנה מידה שונה מזה החל על בחינת התנהגותו של המבוגר."

בחיים, כך לימדו אותנו החכמים, צריך למצוא את הטוב בכל מצב – הכול לטובה. תשלום מזונות לילדים שלך הוא בהחלט דבר שניתן למצוא בו צדדים טובים וכדאי לנסות להוציא ממנו את הטוב ביותר.
.

כל הורה בתהליך גירושין יסכים עם האמירה שהדבר החשוב לו ביותר, הוא הגנה על הילדים והפחתה של הפגיעה בהם כתוצאה מהתהליך שעובר על המשפחה. אין ספק שהגירושין מערערים את העולם של הילדים ועלולים לפגוע בהם בטווח קצר וגם בטווח ארוך, אך בהחלט ניתן לצמצם את הפגיעה ואף למנף את הקשיים לחיזוק והעצמה.

מחקרים רבים שנעשו על הילדים במשפחות חד-הוריות, מראים שהורים גרושים שמקפידים על כבוד הדדי, שיתוף פעולה סביב גידול הילדים ותקשורת פתוחה וזורמת, מסייעים לילדים לעבור את תהליך הגירושין בשלום יחסי – האמת היא שזה כמעט מובן מאליו, אבל גם המחקר תומך בכך. שמירה על יחסים טובים ומחזקים עם שני ההורים – זה הדבר שדרוש לילדים, וזה אפשרי רק אם ההורים מאפשרים זאת, משתפים פעולה ותומכים.

אז איפה, בעצם, הבעיה? התשובה פשוטה מאוד – הבעיה נמצאת ביישום. גם אם עקרונית אתם לגמרי מסכימים עם כל זה, במרבית המקרים, זה פשוט לא הולך, והסיבה לכך היא חוסר היכולת שלנו להשאיר את העבר מאחור.

כולנו גוררים איתנו במהלך השנים מטענים רגשיים וחוויות שליליות שנוצרו מהתנסויות שהיו לנו ומהפרשנות שלנו להתנסויות האלה. אנחנו אפילו לא תמיד מודעים להם – לפעמים מדובר בדברים סמויים שמפעילים אותנו "מתחת לשולחן" ומוציאים מאתנו תגובות לא מכוונות ולא מודעות. הדבר מקשה עלינו לפעול בהווה בצורה שאנחנו תופסים כנכונה. לכן רוב הפסיכולוגים יסכימו שכדי להצליח לשנות משהו, לנהוג בצורה שאתה מאמין בה ולקדם שינוי לטובה בחייך ובחיי משפחתך, חשוב להשאיר את העבר מאחור.

במקרה של זוג גרוש, הכול מסתבך עוד יותר, משום שמדובר בעבר מורכב מאוד.

מצד אחד, לרוב הזוגות הייתה – לפחות בתחילת הקשר – אהבה גדולה והתנסויות טובות, הבנה הדדית וחברות טובה. מצד שני, בתהליך שהוביל לגירושין ובמהלך הגירושין עצמם, בני הזוג צברו מטענים שליליים זה כלפי זה בגודל של מגדלי עזריאלי. כל אחד סוחב על הגב שלו מגדל כזה של כעס, עלבון, כאב, טינה, מרירות, אכזבה ועוד ועוד. עד כמה אנחנו "ניידים" עם "גיבנת" כזו? עד כמה נשכיל לעבור את השינוי ולהפוך להורים טובים שכבר אינם, אבל מצליחים לשתף פעולה? זה, כמובן, קשה עד בלתי אפשרי.

אז איך משאירים את העבר מאחור במצב כזה?

קודם כל, אפשר וצריך לגשת לעניין מצד אחר לגמרי, והוא – אנחנו שותפים עכשיו בפרויקט ענקי – שם הפרויקט: "גידול הילדים שלנו". גם אם היום לא היינו בוחרים זה בזה כשותפים לפרויקט, אנחנו "תקועים" זה עם זה, ובסופו של דבר עלינו לקדם את הפרויקט על הצד הטוב ביותר כי הצלחתו חשובה לנו יותר מכול.

אז מה נעשה?

ראשית, מנסחים מחדש את "צורכי הפרויקט", את רצונות הצדדים ואת ההתחייבויות שלהם, ורואים מה קורה עם זה הלאה, בלי להעלות באף מילה את העבר, נוסח "זה קרה בגללך" ו"אילו לא היית כזה עקשן" וכדומה. העבר לא קיים, השאלה היא רק "מה הלאה".

הסוגייה שעולה הרבה פעמים כשמנסים להתגבר על המשקעים, היא סוגיית האמון. כיצד נוכל, לאחר משבר האמון בינינו, בעקבות הגירושין, לחזור ולשתף פעולה? התשובה היא: לאט לאט. ברגע שהמציאות תהיה חיובית, העניינים יתנהלו, הבעיות ייפתרו, האמון ייבנה מחדש. לא אהבה ואולי גם לא חברות – אבל אמון ברמה של "אני יודעת שדני הוא אבא טוב שעושה כמיטב יכולתו".

אם אתם מנסים ובכל זאת לא מצליחים להגיע למקום הבריא הזה, אולי יש לגשת לעזרה מקצועית של מגשר טוב, עורך דין גירושין, או אולי שכל אחד מכם יקבל יעוץ פסיכולוגי שמכוון למטרה זו: "אני רוצה לשתף פעולה עם בעלי לשעבר בגידול בניי, אבל מה אני אעשה שאני פשוט לא מסוגלת לסבול אותו ולהסתדר איתו אחרי כל מה שעשה לי…"

אני יודעת שקוראים רבים אומרים עכשיו "כל זה נהדר, אבל לא עם האקס הדפוק שלי". וכאן יש לי משהו חשוב לומר. אני חייבת לציין ששחרור הוא תהליך פנימי ואישי. אין לאף אחד שליטה עליו, חוץ מהאדם עצמו. התגובות הפנימיות שלכם או הרגשות שלכם או הפרשנות שלכם לנסיבות, כל זה נמצא, למעשה, בידיכם. לכן המשפט "אני בסדר, זה הוא זה שאי אפשר איתו", צריך להפסיק להיות חלק מהמציאות שלכם.

ככל שתיקחו על עצמכם את האחריות המלאה על מה שאתם מרגישים ועל השקיעה שלכם במה שהיה, כך תשתפר תחושתכם וכך תקבלו יותר העצמה ושליטה על חייכם. אז טפלו בזה, ושיהיה בהצלחה.

***

המאמר נכתב בשיתוף משרדו של עו"ד גירושים יעקב בלס – משרד עורכי דין לענייני משפחה וגירושים.

שבת חמימה רודפת שבת של שמש ואם תשאלו אותי, אין כמו על האש בכדי לחגוג את התחממות מזג האוויר. רק שמנגלים הם התכנסויות המוניות וכדרכם של בני אדם, לכל אורח העדפות משלו. במיוחד לצמחונים.

אז מה עושה צמחוני במנגל של תאוות בשרים, וחשוב יותר, מה עושה מארחת היודעת שמעבר לנוגסי הקבבים, מגיעים לשולחנה גם כמה צמחונים אהובים שקצו בפיתה עם חומוס? אם נחשוב באופן מעט יצירתי, נראה שיש לא מעט אופציות צמחוניות ואף טבעוניות (רחמנא ליצלן) שישביעו וישמחו כל חובב מנגל, צמחוני או לא.

דרך אגב, הידעתם שפלאפל זה טבעוני? אז הבה נתחיל:

המתכון הראשון איתו אני רוצה לפתוח הוא זה שאימי, גיסתי ואחותי הצמחוניות דורשות ומקבלות בכל פעם שיש לנו גריל משפחתי. והוא גם הראשון להתחסל בצורה מסתורית למרות ערמות הקבבים.

שיפודי חלומי!

.

מי לא אוהב חלומי? זוהי גבינה קשה, מלוחה וטעימה הנאכלת רק לאחר צריבה או אפייה שלאחריה נעשית רכה מבפנים וחורקת מעט בשיניים. תענוג אמיתי. אצלנו אוהבים לצוות לחלומי על השיפוד ירקות לחגיגה צבעונית ומשמחת. דרך ההכנה? פשוטה ביותר:

השחילו קוביות חלומי וירקות כמו עגבניות שרי, פטריות וטבעות קישואים או קוביות חצילים על שיפוד, הברישו בשמן זית והניחו על רשת המנגל. היזהרו מאש חזקה מדי שתשרוף את הגבינה. הפכו את השיפודים פעם, פעמיים עד שהגבינה משחימה והירקות נחרכים. תענוג!

המבורגר פורטובלו

.

פטריות פורטובלו הן בשרניות, עבות ובעלות טעם כמעט בשרי ומענג. יש בהן משהו שאי אפשר לעמוד בו וצלייתן עם מעט רוטב ברביקיו הופכת אותן לתחליף המבורגר ראוי לשמו.

פרסו בצלים לפרוסות עבות וקטמו את רגלי הפטריות. אני לא נכנסת כאן לכמויות כי זה תלוי במספר הצמחונים שאתם מאכילים. הקציבו שתי פטריות לראש. השרו את הפטריות והבצלים בתערובת של רוטב ברביקיו עם מעט חומץ בלסמי.

כשמגיע הזמן לצלייה, שלפו את הירקות מהמרינדה והניחו אותם על הגריל החם. צלו משני הצדדים עד שהבצלים שחומים ופריכים והפטריות רכות. אפשר ורצוי למרוח מעל הירקות מן המרינאדה תוך כדי צלייה. לשחיתות נוספת, הניחו פרוסת גבינה צהובה טובה כמו גאודה או פרוסות פרמזן מעל הפטריות מספר שניות לפני ההורדה מהאש.

הניחו ערמה של פטריות, בצלים וגבינה (אם משתמשים) על כל לחמנייה ותיהנו.

ולגולת הכותרת, המילה שכולם מפחדים ממנה:

טופו!

אישית, אף פעם לא הבנתי מה הבעיה. טופו עשוי מפולי סויה ודומה בעצם לחלומי. זהו חלבון יוצא מן הכלל הבא, כמה נוח, בצורה מלבנית קלה לחיתוך, במרקם ספוגי ונעים ובטעם ניטראלי לגמרי הסופח אליו כל טעם שתרצו. פעם גרתי ליד משפחה הודית צמחונית שנהגה להשרות ולצלות על המנגל שלה טופו במשרת טנדורי, אדומה-חריפה אש. זה היה נהדר. ועכשיו למנגל שלכם:

יש לכם שתי אפשרויות. או להשרות את הטופו שלכם בכל מרינאדה שאתם אוהבים, ברוטב צ'ילי מתוק, רוטב סרירצ'ה חריף וכולי
.

או למרוח אותו בתערובת תבלינים בהשראה הודית:
.

ערבבו כמויות שוות של פפריקה חריפה, כמון, כורכום וכוסברה טחונה ומהלו במעט שמן זית ושום כתוש. ערבבו היטב והכניסו למיקרוגל לדקה או שתיים, ל"פתיחת" הארומה של התבלינים. עשו זאת על מחבת אם בא לכם. לאחר מכם חתכו את הטופו ל"סטייקים" בעובי בינוני ומרחו בממרח הריחני. צלו על הגריל משני הצדדים עש שהטופו שחום, צרוב ומזמין. ההודים שלי הגישו לידו יוגורט, למיתון החריפות.

אם תפתחו את שולחנכם, את הראש ואת הלב, תראו שהשד אינו נורא כל-כך. בישול מתכונים צמחוניים ליקיריכם הבאים לבלות איתכם ליד המנגל יכול להקפיץ את השולחן שלכם למקומות חדשים ולעניין גם את הקרניבורים. חלומי מקפריסין, פורטובלו עם גבינה איטלקית וטופו טנדורי מהודו – אצלי זה מנצח את הקבב מהסופר.

***

מוגש בחסות איסמור – איסמור מובילה בארץ בתחום שיווק מוצרי האיכות לבית ולחצר מוצרים אלה כוללים, בין היתר דשא סינטטי, ג'קוזי (ספא), סאונות, ברביקיו בנוי, מתקני שעשועים לילדים, בקתות עץ, מחסני עץ ועוד.

כאשר הילדים שלנו מגיעים לגיל 9, עלינו ללמד אותם לחצות כביש לבד בבטחה. מדובר בכמה אימונים צמודי-הורה, ממש כאילו הילד הוא נהג חדש שצריך לנסוע בהתחלה עם נהג מלווה. חשוב לוודא שהילד הסתגל לכל כללי הבטיחות, לפני שנותנים לו להסתובב לבד ולחצות.

להלן כמה נקודות שעליהן יש לתת את הדעת במיוחד, כאשר מלמדים לחצות כביש:

.

1. האם המדרכה בטוחה? בדרך כלל כן, אבל לא בכל מקום. לפעמים יציאה מהחניה עוברת במדרכה, והרכב שיוצא משם, יחצה את המדרכה בנסיעתו. לפעמים יש שער חשמלי לחניה, וכשהוא נפתח מבינים שעומד לצאת משם רכב. אך יש מקומות שאין אפילו את הדבר הבסיסי הזה. לכן חשוב ביותר ללמד את הילדים לשים לב: אם הם רואים כניסה לחניה – עלול לצאת משם רכב. אי לכך, צריך להיות זהירים גם כשצועדים על המדרכה.

2. מכוניות שחונות ליד מעבר חציה הן אחת הסכנות הגדולות בעת חציית הכביש. הן חוסמות את שדה הראיה של הולכי רגל שלא רואים בגללן את הרכבים המתקרבים. יש ללמד את הילד להתקדם עד המקום שבו יש לו שדה ראיה טוב, ולא לעבור את הרכב החונה. אחר-כך יש להסתכל שמאלה וימינה, ולא לחצות אם יש מכונית שמתקרבת.

3. רטיבות והחלקה: בעונת החורף קורות יותר תאונות שמעורבים בהן הולכי רגל. חשוב ללמד ילדים שאין לרוץ במעבר חציה, במיוחד בחורף, גם אם המכוניות עצרו או הכביש פנוי. מדוע? כי אם תיפול, חלילה, הנהג שמגיע עלול לא לראות אותך. בחורף, כשגשום והראות לקויה, ובנוסף הכביש חלקלק, כלל זה חשוב במיוחד. פשוט לא רצים במעבר חציה, נקודה.

4. מעבר חצייה: יש ללמד את הילדים שאם מדובר במעבר חציה ארוך שחוצה כמה נתיבים, ורכב אחד עצר לפני המעבר, הם לא יכולים פשוט לחצות. לצערנו קרו מקרים שנהג לא שם לב למעבר חציה והמשיך לנסוע, והילד שהלך על המעבר לא ראה אותו בגלל הרכב שכן עצר בנתיב השני וחסם את שדה הראיה. אז להקפיד לחצות מעבר חצייה ארוך בזהירות רבה. וכמובן, לא דורכים על מעבר החצייה עד שמישהו לא עוצר או עד שאין בכלל מכוניות ככל שנראה לעין – משום שלא תמיד הנהג מספיק להגיב. גם במעבר חציה אסור להתפרץ לכביש!

ועוד כלל שאני מלמדת את הילדים שלי: שימו לב למכוניות, לא רק לרמזורים. הרמזורים עוד לא דרסו אף אחד מעולם… אל תהיה צודק אלא חכם – גם כשאתה חוצה ברמזור ירוק, שים לב לכביש!

.

.

5. מטריות בחורף – חשוב להקפיד על כך שהמטריה של הילד תהיה שקופה. במיוחד אם מדובר בילד קטן ונמוך. הבעיה היא שהמטריה האטומה מכסה את שדה הראיה שלו והוא לא מספיק שם לב למכוניות, ועלול לחצות בצורה לא בטוחה. מטריה שקופה פותרת את הבעיה.

6. רכב חונה עלול לזוז. כן, הוא נראה עומד ובלתי מזיק, אבל לא תמיד הנהג מדליק אורות כשהוא מתחיל בתנועה, ואם מתקדמים עם חברים תוך כדי צעקות וצחוקים, לא תמיד שומעים את רעש המנוע. שלא לדבר על המקרים שבהם הרכב התחיל להידרדר בשל בלם יד שלא הורם כהלכה. כך שחשוב לשים לב למה שקורה מסביב, וגם לרכב חונה. מיותר לציין שאין לשחק במגרשים, חצרות וכדומה, שבהם מסתובבים רכבים שנכנסים ויוצאים מהחניה. לכל מקום שהרכב עלול לנסוע שם, יש להתייחס כמו לכביש, ולהיות מאוד ערניים כשהולכים שם.

שתהיה הליכה בטוחה, ותחזרו הביתה בשלום.

***

נכתב בחסות משרד עורכי דין לתעבורה משה רבי – מתמחה בתחום דיני התעבורה ועוסק בתחום זה מזה כ-20 שנה.

השמלה כבר מוכנה, ההזמנות כבר נשלחו, וההתרגשות בשיאה. אנחנו לא מדברים על כלה לפני חתונה, אלא על משהו אחר, לא פחות נוצץ ולא פחות חשוב: בר/בת מצווה!

בימים אלו חגיגות בת או בר מצווה מהוות אירוע מושקע, מיוחד ומרגש עבור החוגגים (ולעיתים גם הוריהם), לא פחות מחתונה.

.

.

הימים בהם חגגנו בבית, עם מספר מצומצם של קרובי משפחה חלפו ממזמן. והיום, כל חוגג או חוגגת צעירה רוצים מסיבה עם מוזיקה מצוינת שתגרום לכולם לבוא ולרקוד. מקום המותאם בדיוק בשבילם, במילים אחרות: מועדון בת מצווה.

הבחירה במועדון הנכון לא חוסכת לכם את השאלה הבאה: למה לשים לב בעת בחירת המוזיקה לאירוע שלכם?

כשאתם בוחרים את המוזיקה לאירוע שלכם, יש מספר גורמים שכדאי ורצוי לקחת בחשבון.

מיקום האירוע: אם החלטתם לחגוג במועדון בת מצווה, שימו לב שהמוזיקה שתתנגן ברקע צריכה להיות קצבית יותר, כזו שעושה שמח ותגרום לכולם לצאת בריקודים.

טווח הגילאים של החוגגים: אם אתם חוגגים אירוע שבו רוב הקהל הוא בגילאי 40 ומעלה למשל, אין טעם להשמיע מוזיקה עכשווית, הרי רוב הקהל ייהנה יותר מלהיטי שנות ה90 וה80. אך אם האירוע מורכב ברובו מגילאי החוגגים (12-13) יש להשמיע מוזיקה עכשווית, כזו המתאימה לקהל צעיר יותר.

שעת האירוע: אירוע שנערך בשישי בבוקר, שונה באופיו המוזיקלי מאירוע שנערך בשעות הערב. ככל שהשעה מתאחרת, כך המוזיקה אמורה להיות יותר קצבית ומקפיצה.

ומה לגבי בחירת די-ג'יי?

תמיד מומלץ ללכת על די-ג'יי עם המלצות טובות, או כזה ששמעתם באירוע. אם למשל הייתם בבת מצווה אחרת ונהניתם מהמוזיקה, קחו אתכם כרטיס ביקור של הדי-ג'יי. אפשר כמובן להיכנס ליו-טיוב ולראות קטעים של די-ג'יי מנגנים. כיום, יש מגוון בעלי מקצוע שמעלים קטעי מוזיקה מאירועים בדיוק בשביל המטרה הזו, הם מודעים לעובדה שבימינו תרבות ופנאי משתלבים בתעסוקה, וקיימת אפשרות גדולה שמי שצופה בהם להנאתו, יזמין אותם לאירוע שלו כשיזדקק להם.

די-ג'יי קשוב: כאשר אתם בוחרים די-ג'יי שיערוך מוזיקה במהלך האירוע שלכם, מומלץ להנחות אותו בדברים האהובים על קהל החוגגים. תתפלאו כמה אפשר לשמח את סבתא, אם תשמיעו לה שיר שאהבה בילדותה. זה ייקח לכם 3 דקות להשמיע אותו, אבל הזיכרון המתוק ילווה אותה הרבה לאחר מכן. בנוסף, אם יש שיר מיוחד שהכנתם מראש לכבוד האירוע, יש לדאוג לתת לדי-ג'יי עותק, ולשמור אצלכם עותק נוסף לכל מקרה.

.

.

די-ג'יי מנוסה: השכן מהקומה למעלה מציע לכם מחיר מוזל לאירוע, ואפילו נראה לכם שהוא יכול להיות די-ג'יי טוב – אתם באמת רוצים להיות שפן הניסיונות שלו? ניסיון הוא דבר שערכו לא יסולא בפז. די-ג'יי מנוסה יוכל "לקרוא" את הקהל שלכם, ולתת לו את המוזיקה המתאימה ביותר. גם אם חס וחלילה נתקע לו שיר מסוים, די-ג'יי מנוסה ידע להשתלט על המצב ולהעביר שיר עוד לפני שתשימו לב.

לא משנה איזו מוזיקה תבחרו לאירוע שלכם, בשורה התחתונה, הכי חשוב שתיהנו ותשמרו על חיוך גדול, כמו נער בר המצווה בסרטון הבא.

***

מוגש בחסות מועדון צצה – מועדון בת מצווה. אצלנו בצצה את נסיכה ליום אחד, נסיכת בת מצווה במסיבה בלתי נשכחת.

כל מומחי התקשורת מסכימים על נקודה מרכזית אחת: האינטרנט מהווה את אחת המהפכות הגדולות של עולמנו. הוא שינה את הדרך שבה אנו מתקשרים אחד עם השני, מתעדכנים באקטואליה, צורכים מוצרי תרבות וגם מבצעים רכישות שונות. מגמה זו לא נעלמה גם מתחום הביטוח: כיום רבים חושבים על רכישת ביטוח רכב בדרך המקוונת. בשורות הבאות נסביר כיצד ניתן לעשות זאת.

למידה על ביטוח באמצעות האינטרנט

הקשר הראשון שבין ביטוח רכב לאינטרנט נוגע, איך לא, לידע העצום הגלום בו. באינטרנט ניתן למצוא למעשה מידע על כל נושא שבעולם. בהקשר שלנו, הרי שיכול המשתמש ללמוד, במידה ניכרת, על סוגי הפוליסות השונות: מה ההבדל בין ביטוח חובה לביטוח צד ג'? מה כולל בתוכו ביטוח מקיף? אילו תוספות אפשריות לכל אחד מסוגי הביטוח? וכן הלאה.

חשוב להבין כי הידע הזה יכול, בסופו של דבר, לסייע להכווין את הלקוח לעבר ההצעה האידיאלית עבורו. כשהוא מכיר את חוקי המשחק, הוא יכול לדעת באילו פוליסות לבחור, או אפילו כיצד להתמקח עם חברת הביטוח. התוצאה האפשרית של כך היא בחירת פוליסה מקיפה בתשלום נמוך ככל האפשר, דבר שהופך את אחזקת הרכב כולה לפשוטה מעט יותר.

הכרת השחקנים בשדה המשחק

האינטרנט פועל לטובתם של המעוניינים לרכוש ביטוח רכב במספר אופנים חשובים נוספים. ראשית, הוא מאפשר להם לדעת, במיפוי פשוט, אילו חברות אכן מציעות פוליסות בתחום. מדריכי נותני שירותים, או לחילופין אתרים המתמקדים בתחום הביטוח, יציעו בוודאי רשימה של חברות אשר פועלות בכל אחד מתחומי הביטוח השונים. ברוב המקרים, ניתן יהיה לראות את פרטי יצירת הקשר איתן, ולפעול בהתאם.

רכישה באמצעות האינטרנט

כאן אנחנו נכנסים להיבט אחר של רכישת הביטוח באמצעות האינטרנט, והוא השלמת הליך הקנייה עצמו. באמצעות כרטיס אשראי ניתן כיום לבצע רכישות מכל סוג, מבלי לצאת מפתח הבית. כאשר הוצאות הדלק מרקיעות שחקים בשנים האחרונות, וכשסדר היום של מרביתנו עמוס לכל אורך השנה, חשיבותה של עובדה זו רק גוברת.

כאן יש שתי גישות. הראשונה תעדיף את ה"מגע האנושי", כלומר, יצירת קשר אישי עם אנשי חברות הביטוח. השניה תתמוך בביצוע ההליך כולו באמצעות האינטרנט, דבר שחוסך זמן רב.

איזו מהן עדיפה בתחום הביטוח? ואיך השוואת מחירים קשורה לכך?

חשיבותה של השוואת מחירים

כאשר אנו מדברים על שימוש באינטרנט לרכישת ביטוח רכב, כמובן שלא ניתן להוציא מהמשוואה את האפשרות של השוואת מחירים. כן, אותה השוואה שאנחנו עושים כשאנחנו מחפשים מכונת קפה, טיסה לחו"ל או מצרכים בסופרמרקט. כאן, אין בהכרח צורך להיכנס לכל אחד מאתרי חברות הביטוח, ועל אחת כמה וכמה לא ליצור קשר טלפוני עם אנשיה.

תחת זאת, אתרי השוואת ביטוחים שונים מאגדים בתוכם את הצעות הביטוח השונות, על בסיס מאגרי המידע של החברות הפועלות בתחום. על פי מאפייני הפוליסה והרוכש, האחרון יכול לקבל למעשה מיפוי של כל האפשרויות הקיימות עבורו. ככלל, כאשר מבצעים השוואת מחירים, יש להסתכל בדיוק אילו שחקנים היא כוללת בתוכה: ברור שהשוואה שמציעה אך ורק מספר קטן של חברות ביטוח תהיה יעילה הרבה פחות.

השוואה, רכישה ומה שביניהם

בהתאם לאותו עיקרון, ישנם אתרים אשר מאפשרים לא רק לבצע את ההשוואה דרכם, אלא גם את הרכישה של הביטוח בפועל. כאן אין אותיות קטנות, או ניסיון מיקוח של סוכן חברת ביטוח רכב מסוימת. מה שהגולש רואה אל מול עיניו זה מה שהוא מקבל. בדרך זו, הוא יכול לחסוך כספים ומאמצים גם יחד, ולהתקרב לעבר פוליסת הביטוח המשתלמת ביותר.

.

***

המאמר בחסות חברת Wobi המפעילה אתר להשוואת ביטוחי רכב, דירה, משכנתא ונסיעות. האתר מאפשר קבלת הצעות מכל חברות הביטוח ואפשרות לרכישה מאובטחת אונליין.